<h1>המנהיג שער הכנסת אורחים</h1>
<h2>דף פז.</h2>
[גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה, שנא' ויאמר יי' אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך, יוקח נא מעט מים וגו', ואקחה פת לחם וגו'. ולא נדמו לו כמלאכים אלא כערביים המשתחוים לאבק רגליו ולכך הצריך לרחוץ רגליהם ולאכול אחרי כן. מכאן אמרו חכמים, צדיקים אומ' מעט ועושים הרבה, דכתי' ואקחה פת לחם, ויאמר מהרי שלש סאים וגו', ואל הבקר רץ אברהם וגו'. ובפרקי ר' אליעזר, אברהם אבינו נימול ביום הכפורים ויום שלישי למילה באו אליו המלאכים. וירא אליו יי' שהלך לבקר את החולה. ב"ר, וירץ לקראתם, ביום השלישי, שהיה כואב על המילה והשתחוה להם וזהו שכתו' ויטע אשל בבאר שבע, אכילה שתיה לויה על ידי שהאכיל את העניים עוברי דרכים והשקם הקרה שם הקב"ה בפי כל בריה שהיו מברכין לאחר אכילתן להקב"ה ועל זה נתברך על ידי שם בן נח, שנא' ויברכהו ויאמר ברוך אברם וגו'. ובא וראה כח האכסניא שהרחיקה שתי אומות מישראל, שנא' לא יבא עמוני ומואבי וגו', על דבר אשר לא קדמו אתכם וגו'. ואע"פ שהמן יורד להם והשליו מצוי והבאר עולה ויורדת עמהם אלא דרך ארץ הבא מן הדרך מקבלין אותו באכילה ובשתיה. ודרשו חכמים בכבוד אכסניא לא תתעב (אדומי) [מצרי] וגו' דור שלישי יבא להם בקהל יי'. ומה מצרים שנשתעבדו בישראל בעבודת פרך על ידי שנעשה להם אכסניא זכו לבא בקהל לדור שלישי, המכניס רעבים וצמאים לביתו והאכילם והשקם על אחת כמה וכמה שגדול שכרם. בא וראה ויברך יי' את בית עובד אדום הגתי בעבור ארון ברית יי', ומה בשביל שכבד ורבץ לפניו והדליק נרות כך, המקבל תלמ' חכמים ומכניס רעבים על אחת כמה וכמה. בא וראה ויעבר אלישע אל שונם וגו' ותחזק בו לאכול לחם, זכתה להחיות את בנה ונדמה לתחיית המתים לבא שלא בעונתה. וכן בן הצרפית על ידי שהטפילה את אליהו משלו זכתה להחיות את בנה המכניס רעבים וכו'. ובא וראה ויאמר שאול אל הקני לכו סורו וגו' ואתה עשית חסד עם בני ישראל, והלא יתרו לא עשה [חסדו] אלא עם משה, שנא' קראן לו ויאכל לחם, ובשכרו האכילו, שנא' וגם דלה דלה לנו, וזכו בני בניו להיות מיושבי לשכת הגזית תרעתים שמעתים סוכתים וכו', המכניס רעבים על אחת וכו'. ובא וראה ששקולה הכנסת אורחים ככל הקרבנות, שנא' ביחזקאל המזבח עץ שלש אמות וארכו שתים אמות ומקצעותיו לו וגו', וידבר אלי זה השלחן אשר לפני יי', פתח במזבח וסיים בשלחן, לומ' לך בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר ובזמן שאין בית המקדש קיים שלחנו של אדם מכפר עליו להאכיל בו העניים, הרי השלחן כילי עובר בשני לאוין אל תלחם ואל תתאו פתך אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים אשר ברכתו].
